כא.

עַל יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית קֹדֶשׁ נִצּוֹל מִפָּנִים דְּסִטְרָא אַחֲרָא שֶׁהוּא תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁהוּא עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהוּא עַצְבוּת, מָרָה שְׁחוֹרָה, חֹשֶׁךְ, אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, מִיתָה; וְנִתְקַשֵּׁר בֶּאֱלֹקוּת, וְזוֹכֶה לְשֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פְּנֵי ה’, כִּי זוֹרֵחַ וּמֵאִיר עָלָיו “אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים”: (תורה כ”ג אות א’)