א.

עִקַּר הַשֵּׂכֶל הוּא הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה הַשֵּׂכֶל זוֹכִין לְהַשָּׂגַת אֱלֹקוּת, וּלְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת לְכָל הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם; וְכָל הַחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת - הֵם כְּסִילוּת גָּמוּר נֶגֶד זֶה הַשֵּׂכֶל. וְלִפְעָמִים, בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, כְּשֶׁנּוֹפֵל זֶה הַשֵּׂכֶל הַנַּ”ל אֲלֵיהֶם, הַיְנוּ לְהָעַכּוּ”ם וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא, וַאֲזַי הֵם מִתְגַּבְּרִים בְּחָכְמָתָם וּמֶמְשַׁלְתָּם, אֲזַי מִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם מֶמְשֶׁלֶת הָעַכּוּ”ם. וּמִי יוּכַל לִסְבֹּל אֶת קוֹל הַצְּעָקָה וְהַזְּעָקָה גְּדוֹלָה כְּשֶׁנּוֹפֵל זֶה הַשֵּׂכֶל אֲלֵיהֶם, שֶׁהַכְּסִיל רוֹצֶה לְהִתְחַכֵּם, שֶׁמִּתְגַּבְּרִים לְהַמְשִׁיךְ לְתוֹךְ הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם - שֶׁהֵם כְּסִילוּת בֶּאֱמֶת - אֶת בְּחִינַת הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל הַנַּ”ל שֶׁל הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת, וְאוֹמְרִים שֶׁרַק הֵם חֲכָמִים וְאֵין חָכְמָה גְּדוֹלָה מֵחָכְמָתָם הַמֻּטְעֵית, אֲשֶׁר כָּל יְנִיקָתָהּ מִנְּפִילַת הַשֵּׂכֶל הַנַּ”ל; וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל שׁוֹאֵג עַל זֶה. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת לַחְתֹּךְ וּלְהַבְדִּיל וּלְהַעֲלוֹת הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הַנַּ”ל מֵהֶם, וּלְהַחֲזִירוֹ לְשָׁרְשׁוֹ. וְזֶה זוֹכִין עַל יְדֵי צְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁעוֹשִׂין. וּלְזֶה הַחֶסֶד זוֹכִין עַל יְדֵי שֶׁמְּקַבְּלִין תּוֹכָחָה מִמּוֹכִיחֵי אֱמֶת: (תורה ל’ אות ב’ ו’ ז’)