ב.

חָכְמָה הִיא שֹׁרֶשׁ כָּל הַדְּבָרִים. לָכֵן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִשְׁמֹר אֶת שִׂכְלוֹ מִשִּׂכְלִיּוֹת חִיצוֹנִיּוֹת; כִּי עִקַּר הַחָכְמָה לִקְנוֹת שְׁלֵמוּת אֵינָהּ רַק חָכְמוֹת אֱלֹקוּת, וּשְׁאָר הַחָכְמוֹת - הֵם חָכְמוֹת בְּטֵלוֹת, וְאֵינָם חָכְמוֹת כְּלָל: (תורה ל”ה אות א’)