קכא

מִי שֶׁאֵינוֹ מְקֻשָּׁר ומְקֹרָב לְצַדִּיק אֲמִתִּי, אֲזַי כָּל עֲבוֹדָתוֹ הוּא רַק כְּמוֹ מִי שֶׁמְּעַקֵּם עַצְמוֹ וּמִתְדַּמֶּה לַחֲבֵרוֹ, כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם. כִּי אֵין מַמָּשׁ בַּעֲבוֹדָה כִּי אִם עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי: (שיחות הר”ן סימן קי”א)