ל.

לִפְעָמִים הַצַּדִּיקִים בּוֹרְחִים מִשְּׂרָרָה וּמַנְהִיגוּת, וְאֵינָם רוֹצִים לְהַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם. וְהֵם תּוֹלִים זֹאת בְּקַטְנוּתָם, וְאוֹמְרִים שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְהַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם; וּבֶאֱמֶת הוּא מֵחֲמַת שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל בָּהֶם חֲרוֹן אַפּוֹ וְהַסְתָּרַת פְּנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּא עַל יְדֵי הִתְמַעֲטוּת הָאֱמוּנָה. וְעַל יְדֵי שֶׁמְּשַׁבְּרִין הַכַּעַס בְּרַחֲמָנוּת, עַל יְדֵי זֶה נִמְתָּק הַחֲרוֹן אַף, וַאֲזַי הַצַּדִּיקִים מְקַבְּלִין הַמַּנְהִיגוּת, וְזוֹכֶה הָעוֹלָם לְמַנְהִיג אֱמֶת שֶׁיַּנְהִיגֵם בְּרַחֲמִים: (תורה י”ח אות א’ ב’)