לא.

מַה שֶּׁקָּשֶׁה לְהָעוֹלָם עַל מַה צָרִיךְ לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק לִשְׁמֹעַ מִפִּיו תּוֹרָה, הֲלֹא אֶפְשָׁר לְעַיֵּן בִּסְפָרִים דִּבְרֵי מוּסָר. אֲבָל יֵשׁ חִלּוּק גָּדוֹל, כִּי מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ - מְקַבֵּל דִּבּוּר לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ בְּיִרְאָה, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל רַע הַכּוֹלֵל שֶׁהוּא תַּאֲוַת נִאוּף, עַד שֶׁזּוֹכֶה לְתִקּוּן הַבְּרִית שֶׁהִיא תִּקּוּן הַכֹּל; אֲבָל מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ מִפִּי אַחֵר, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁרוֹאֶה בְּסֵפֶר - רָחוֹק מִזֶּה הַשְּׁלֵמוּת (עַיֵּן בִּפְנִים וּבְאוֹת ‘בְּרִית’ סִימָן י”ז): (תורה י”ט אות א’ ט’)