עַל יְדֵי הִתְקָרְבוּת וְהִתְקַשְּׁרוּת לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת נִצּוֹל מִתַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁהִיא עֲבוֹדָה זָרָה, חֹשֶׁךְ, מִיתָה וְכוּ’, וַאֲזַי נִצּוֹל מִמְּרִירוּתָא דְּעָלְמָא, שֶׁהוּא דְּאָגוֹת וּטְרָדוֹת הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה שֶׁמְּבַלֶּה יְמֵי חַיֵּי רֹב בְּנֵי אָדָם, וְזוֹכֶה לְשִׂמְחָה, וְלִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, וּמֵאִיר עַל עַצְמוֹ אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים (וְעַיֵּן ‘מָמוֹן’ אוֹת י”ג י”ד).
וְכֵן לְהֵפֶךְ, כְּשֶׁחוֹלֵק חַס וְשָׁלוֹם עַל הַצַּדִּיק - אֲזַי נוֹפֵל לְתַאֲוַת מָמוֹן בְּיוֹתֵר, וְהוּא מָלֵא מְרִירוּת בְּיוֹתֵר תָּמִיד, עַד שֶׁהַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה מְכַלָּה יְמֵי חַיָּיו. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מִמְּרִירוּת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, שֶׁהִיא מְרִירוּת דְּאָגוֹת הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה - כִּי אִם עַל יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא שׁוֹמֵר הַבְּרִית בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת: (תורה כ”ג אות ה’)