מא.

עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים וְעַל יְדֵי הַתּוֹרָה - יִזְכֶּה לֶאֱהֹב אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם, הֵן בְּטִיבוּ הֵן בְּעָקוּ, וְיִהְיֶה לוֹ שָׁלוֹם בְּמִדּוֹתָיו, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְחֻלָּק בְּמִדּוֹתָיו, וּבִמְאֹרְעוֹתָיו שֶׁלֹּא יְהֵא לוֹ חִלּוּק: בֵּין בְּטִיבוּ בֵּין בְּעָקוּ - תָּמִיד יִמְצָא בּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן יִהְיֶה לוֹ אַהֲבָה וְשָׁלוֹם עִם חֲבֵרָיו וְעִם כָּל יִשְׂרָאֵל: (תורה ל”ג אות א’)