כא.

כְּשֶׁאָדָם נוֹפֵל חַס וְשָׁלוֹם בְּשָׁלֹשׁ תַּאֲווֹת הַנַּ”ל, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִפְסֶדֶת הַיִּרְאָה כַּנַּ”ל, אֲזַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וְשׁוֹאֵג עַל זֶה כַּאֲרִי: (ח”ב תורה א’ אות ד’)