לג.

רֶוַח הָעוֹלָם הַזֶּה אֵין לְשַׁעֵר, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁאָדָם יָכוֹל לְהַרְוִיחַ בְּזֶה הָעוֹלָם. וְאֵין צָרִיךְ עַל זֶה הוֹצָאוֹת מִשֶּׁלּוֹ (שֶׁקּוֹרִין אוֹיס לָאג), רַק מִמַּה שֶּׁהֵכִין לְפָנָיו הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ - יָכוֹל לְהַרְחִיב יָדוֹ וּלְהַרְוִיחַ הַרְבֵּה מְאֹד, עַיִן לֹא רָאֲתָה וְכוּ’: (ח”ב תורה נ”ה)