טו.

עַל יְדֵי נִגּוּן וְשִׂמְחָה, יְכוֹלִין לִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ כַמַּיִם נֹכַח פְּנֵי ה’; עַל כֵּן עַל יְדֵי שֶׁשְּׂמֵחִים בְּכָל הַיּוֹם - יְכוֹלִין לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בְּהִתְבּוֹדְדוּת כָּרָאוּי: (תורה נ”ד אות ו’, ד”ה אזכרה נגינתי בסוף)