טז.

עַל יְדֵי שִׂמְחָה זוֹכִין לְחִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא; כִּי שִׂמְחָה הוּא כְּלִי לִשְׁאֹב וּלְהַמְשִׁיךְ וּלְקַבֵּל עַל יָדָהּ חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא: (תורה ס”ה)