לג.

צָרִיךְ לְכַוֵּן מַחֲשַׁבְתּוֹ לְהִסְתַּכֵּל תָּמִיד עַל הַשֹּׁרֶשׁ הַכֹּל, שֶׁשָּׁם הוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַטּוֹבוֹת וְהַשְּׂמָחוֹת יַחַד, וְאָז יוּכַל לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד מְאֹד; כִּי כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל שֹׁרֶשׁ הַכֹּל שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב, אָז נִכְלָלִין כָּל הַטּוֹבוֹת וְכָל הַשְּׂמָחוֹת יַחַד, וּמְאִירִין בְּאוֹר גָּדוֹל מְאֹד: (ח”ב תורה ל”ד)