יב.

תְּפִלָּה, וֶאֱמוּנָה, וְנִסִּים, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל - הֵם בְּחִינָה אַחַת, וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה. וּכְפִי הַפְּגָם שֶׁפּוֹגְמִין בָּהֶם חַס וְשָׁלוֹם, מַאֲרִיכִין הַגָּלוּת; וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכִין לַעֲסֹק בָּהֶם וּלְתַקְּנָם - כְּמוֹ כֵן מְקָרְבִין הַגְּאֻלָּה: (תורה ז’ אות א’)