פא.

עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, הִיא עַל יְדֵי אֱמֶת. וְזֶה זוֹכִין עַל יְדֵי הַלֵּל וְהוֹדָאָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל יְדֵי לִמּוּד הֲלָכוֹת, שֶׁהֵם עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא (וְעַיֵּן ‘אֱמֶת וֶאֱמוּנָה’ אוֹת מ’): (ח”ב תורה ב’)