יג.

כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה אוֹתָם בְּלֹא מָמוֹן, הַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַפְסִיד מָמוֹן בִּשְׁבִיל הַמִּצְוָה - עֲדַיִן אֵין הַמִּצְוָה בִּשְׁלֵמוּת כִּי עֲדַיִן אֵינָהּ בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהִיא עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁתֵּחָשֵׁב כָּל כָּךְ הַמִּצְוָה אֶצְלוֹ עַד שֶׁאֵין מַרְגִּישׁ בְּהֶפְסֵד מָמוֹן, וּמוֹצִיא וּמְפַזֵּר מָמוֹן בִּשְׁבִיל הַמִּצְוָה - זֹאת הַבְּחִינָה נִקְרָא אֱמוּנָה; כִּי עִקַּר אֱמוּנָה הִיא בְּמָמוֹן, כְּשֶׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁשָּׁם פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל: (תורה כ”ג אות ה’)