וְדַע, שֶׁכָּל הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת שֶׁל הָעֲשִׁירִים שֶׁאֵינָם כָּרָאוּי, וְאֵינָם נוֹתְנִים צְדָקָה כָּרָאוּי לָהֶם לְפִי עָשְׁרָם, וּמְשֻׁקָּעִים בְּחֶמְדַת וְטִרְדַּת הַמָּמוֹן תָּמִיד, כָּל הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת שֶׁלָּהֶם הִיא בְּחִינַת “שְׂחוֹק הַכְּסִיל”, שֶׁהַמָּמוֹן מְשַׂחֵק עִמּוֹ כְּמוֹ שֶׁמְּשַׂחֲקִין עִם הַתִּינוֹק בְּמַטְבְּעוֹת - וְאַחַר כָּךְ הוֹרֶגֶת אוֹתוֹ הַמָּמוֹן בְּעַצְמוֹ, וְכַמּוּבָא בְּתִּקּוּנִים: “’שְׂחוֹק הַכְּסִיל’ - מָאן ‘כְּסִיל’, דָּא אֵל אַחֵר וְכוּ’, וְאִיהוּ אַסְכְּרָה לְרַבְיָא דְּאִנּוּן חַיָּבַיָּא, חַיְּכַת בְּהוֹן בְּעוּתְרָא בְּהַאי עָלְמָא - וּלְבָתַר קְטִילַת לְהוֹן. וְאַמָּאי אִתְקְרִיאוּ ‘רַבְיָא’, בְּגִין דְּלָא אִית בְּהוֹן דַּעַת לְאִשְׁתְּזָבָא מִנַּהּ”. וְעִקַּר הַתִּקּוּן לְהִנָּצֵל מִזֶּה הוּא כְּפִי תִּקּוּן הַבְּרִית, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב לַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּתַכְלִית שְׁמִירַת הַבְּרִית, וְעָלָיו נֶאֱמַר: “טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹקִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה וְגוֹ’”, כִּי הוּא זוֹכֶה לְחָכְמָה וָדַעַת וְיוֹדֵעַ אֵיךְ לְהִנָּצֵל מִזֶּה. כִּי אֲפִלּוּ אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים, צְרִיכִים חָכְמָה וָדַעַת גָּדוֹל מְאֹד בְּעִנְיָן זֶה שֶׁל טְרָדוֹת הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה, שֶׁלֹּא יְבַלֶּה וִיכַלֶּה חַס וְשָׁלוֹם יְמֵי חַיָּיו עַל יְדֵי זֶה, כְּמוֹ רֹב הֶהָמוֹן שֶׁסּוֹבְלִין מְרִירוּת גָּדוֹל מְאֹד כָּל יְמֵיהֶם עַל יְדֵי זֶה, וְאוֹבְדִים שְׁנֵי עוֹלָמוֹת עַל יְדֵי זֶה.
כִּי דַּע, שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה מָלֵא מְרִירוּת בְּלִי שִׁעוּר, בְּחִינַת מְרִירוּתָא דְּעָלְמָא שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְסָבְלוֹ וּלְהִתְקַיֵּם מִגֹּדֶל הַמְּרִירוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: “אִלְמָלֵא מִלְחָא - לָא הֲוֵי עָלְמָא יָכוֹל לְמִסְבַּל מְרִירוּתָא”. וְעִקַּר מְרִירוּתָא דְּעָלְמָא, הִיא תַּאֲוַת וְטִרְדַּת וְדַאֲגוֹת הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה שֶׁבָּא עַל יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית, וְאִלְמָלֵא כֹּחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם שׁוֹמְרֵי הַבְּרִית בֶּאֱמֶת, שֶׁהֵם נִקְרָאִים “בְּרִית מֶלַח עוֹלָם” - לֹא הָיָה הָעוֹלָם יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם כְּלָל מֵעֹצֶם הַמְּרִירוּת הַנַּ”ל שֶׁהִיא תַּאֲוַת מָמוֹן. עַל כֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת - כֵּן מַמְתִּיק מֵעַצְמוֹ הַמְּרִירוּת הַנַּ”ל שֶׁהִיא תַּאֲוַת מָמוֹן, אֲבָל מִי שֶׁרָחוֹק מִצַּדִּיקִים, וּבְעַצְמוֹ הוּא רָחוֹק מִתִּקּוּן הַבְּרִית כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם הוּא חוֹלֵק וּמִתְנַגֵּד גַּם כֵּן עַל הַצַּדִּיק הַנַּ”ל וַאֲנָשָׁיו - עָלָיו מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר מְרִירוּתָא דְּעָלְמָא, שֶׁהוּא טְרָדוֹת וְדַאֲגוֹת הַמָּמוֹן, עַד שֶׁמְּכַלֶּה יְמֵי חַיָּיו רַחֲמָנָא לִצְלָן. וְשִׂים לִבְּךָ הֵיטֵב לִדְבָרִים אֵלֶּה, כִּי כַּמָּה וְכַמָּה נְפָשׁוֹת שָׁקְעוּ בָּזֶה, אוּלַי תּוּכַל לִבְרֹחַ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת לְהַצִּיל עַצְמְךָ מִשֶּׁטֶף מַיִם רַבִּים הָאֵלֶּה שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁבָּא עַל יְדֵי תַּאֲוַת נִאוּף - שֶׁלֹּא יִגְּעוּ אֵלֶיךָ, וְהָיְתָה לְךָ נַפְשְׁךָ לְשָׁלָל, וְתִזְכֶּה לְחַיִּים אֲמִתִּיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא: (תורה כ”ג בסוף)