ה.

עַל יְדֵי שֶׁמְּשַׁבְּרִין תַּאֲוַת מָמוֹן מַמְשִׁיכִין הַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה. וּשְׁבִירָתָהּ הִיא עַל יְדֵי צְדָקָה, כִּי עַל יְדֵי צְדָקָה מְקָרְרִין חֲמִימוּת תַּאֲוַת מָמוֹן וּמְשַׁבְּרִין תַּאֲוַת הַנְּגִידוּת וְהָעֲשִׁירוּת, וְזוֹכֶה לַעֲשׂוֹת מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, וְלִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, וְיֵשׁ לוֹ נַחַת רוּחַ בְּמַה שֶּׁחֲנָנוֹ ה’, וְאֵינוֹ אָץ לְהַעֲשִׁיר, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁהוּא יָגֵע תָּמִיד בִּיגִיעוֹת וּטְרָחוֹת וּטְרָדוֹת גְּדוֹלוֹת, וּמַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הַקְּלָלָה שֶׁל “בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם” רַחֲמָנָא לִצְלָן; וְעַל יְדֵי צְדָקָה נִצּוֹלִין מִזֶּה, וְנֶחֱשָׁב כְּמַקְטִיר קְטֹרֶת: (תורה יג, א)