נ.

יֵשׁ עֲבֵרָה, שֶׁעַל יְדֵי עֲבֵרָה זֹאת נַעֲשִׂין בַּעֲלֵי חוֹבוֹת בָּעוֹלָם. וּצְרִיכִין לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה בִּכְלָלִיּוּת, וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַצִּילוֹ מֵעֲבֵרָה זֹאת. וְהַזְּמַן לָזֶה הוּא כְּשֶׁהוּא בְּמֹחִין דְּגַדְלוּת: (שיחות הר”ן סימן קי”ב)