כ.

קִלְקוּל הָאֱמוּנָה חַס וְשָׁלוֹם הוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה, וְעַל יְדֵי זֶה נִמְנָע הַמָּטָר, וְאֵין שֹׂבַע, וְאֵין שָׁלוֹם, וְאֵין אִישׁ עוֹזֵר לַחֲבֵרוֹ, וְכָל אֶחָד צָרִיךְ לִנְסֹעַ וְלִטַּלְטֵל מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ: (תורה מ’)