מ.

עַל יְדֵי הוֹדָאָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת עַל כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, וּבִפְרָט כְּשֶׁיּוֹצֵא מֵאֵיזֶה צָרָה חַס וְשָלוֹם, וְעַל יְדֵי לִמּוּד הֲלָכוֹת - עַל יְדֵי זֶה מֵאִיר הָאֱמֶת בְּהַדִּבּוּר, וּמַשְׁלִים כָּל חֶלְקֵי הַדִּבּוּר, כִּי עִקַּר קִיּוּם וּשְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר הוּא רַק עַל יְדֵי אֱמֶת; וְזוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה; וְזוֹכֶה לְקַבֵּל תּוֹרַת אֱמֶת מֵרַבִּי אֲמִתִּי, שֶׁיּוֹרֶה אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ הַיָשָׁר בְּתוֹרָתוֹ הָאֲמִתִּית; וְזוֹכֶה לַעֲשׂוֹת שִׁדּוּכִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁיַּזְמִין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לוֹ וּלְבָנָיו זִוּוּגָם הָאֲמִתִּי; וְכָל זֶה זוֹכֶה עַל יְדֵי הַלֵּל וְהוֹדָאָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל יְדֵי לִמּוּד הֲלָכוֹת כַּנַּ”ל. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הַבְּרָכָה וְהַקְּדֻשָּׁה וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל. וְעַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה אַחְדוּת הַפָּשׁוּט מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, לְהַאֲמִין וְלֵידַע בֶּאֱמֶת שֶׁכָּל הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת נִמְשָׁכִין מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֹּאת הַבְּחִינָה יְקָרָה מְאֹד לְמַעְלָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וַאֲפִלּוּ אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ הִיא דָּבָר נִפְלָא וְיָקָר וְחָשׁוּב מְאֹד: (ח”ב תורה ב’)