ז.

מֵעִנְיַן רָצוֹן מֻפְלָג, שֶׁלֹּא יֵדַע כְּלָל מַה הוּא רוֹצֶה (עַיֵּן ‘אֱמוּנָה’ אוֹת נ”ה, ‘אֲכִילָה’ אוֹת י”ז): (ח”ב תורה ז’ אות י’)