א.

צָרִיךְ לִשְׁמֹר מְאֹד אֶת הַבְּגָדִים, שֶׁלֹּא יְבַזֶּה אוֹתָם, רַק לְשָׁמְרָם הֵיטֵב מִכְּתָמִים וְלִכְלוּךְ; כִּי הַבְּגָדִים בְּעַצְמָן הֵם דָּנִים אֶת הָאָדָם אִם אֵינוֹ מְכַבְּדָם כָּרָאוּי. וְכָל מִי שֶׁהוּא גָּדוֹל בְּיוֹתֵר - צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת הַבְּגָדִים בְּיוֹתֵר, כִּי כָּל מִי שֶׁגָּדוֹל יוֹתֵר מְדַקְדְּקִין עִמּוֹ יוֹתֵר: (תורה כ”ט אות ג’)