כו.

הֱוֵי זָהִיר שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּהַלְעָטָה, דְּהַיְנוּ בִּמְהִירוּת כְּדֶרֶךְ גַּרְגְּרָן, כִּי זֶה הוּא בְּחִינַת “הַלְעִיטֵנִי נָא וְכוּ’”, רַק לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לֶאֱכֹל בִּמְתִינוּת, בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת וּבְדֶרֶךְ אֶרֶץ; כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹכְלִין בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּשֶׁיּוֹשֵׁב אָדָם חָשׁוּב אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן - כָּךְ יֹאכַל תָּמִיד, אֲפִלּוּ כְּשֶׁאוֹכֵל לְבַדּוֹ (עַיֵּן לְעֵיל אוֹת א’), אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָזֶה: (חיי מוהר”ן סימן תקט”ו)