ה.

עַל יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה בָּא מַחֲלֹקֶת, שֶׁמְּחָרְפִין וּמְבַזִּין אוֹתוֹ. וּכְשֶׁמְּשַׁבְּרִין אֶת תַּאֲוַת אֲכִילָה - זוֹכֶה לְשָׁלוֹם, וְאָז יֵשׁ גַּם לְמַעְלָה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, וַאֲזַי נִתְגַּלֶּה וְנִתְרַבֶּה שׂבַע גָּדוֹל בָּעוֹלָם: (תורה ל”ט)