כז.

מִי שֶׁאוֹחֵז תַּאֲוָתוֹ מִמַּחֲלוֹקוֹת, זוֹכֶה שֶׁיֹּאמְרוּ דְּבַר הֲלָכָה מִשְּׁמוֹ, וַאֲזַי הוּא דָּר בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת, וּכְאִלּוּ לֹא מֵת: (תורה קמ”ה)