כט.

עַל יְדֵי מַחֲלוֹקוֹת, נוֹפְלִים מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל כְּפִירוֹת עַל אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וְכוּ’ (עַיֵּן ‘אֱמֶת וֶאֱמוּנָה’ אוֹת ל”ז ל”ח): (תורה רנ”א)