טו.

כִּי יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בְּהַיֵּצֶר הָרָע. וְהָרֹב הָעוֹלָם - הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלָּהֶם הוּא נָמוּךְ וּמְגֻשָּׁם מְאֹד, רוּחַ שְׁטוּת מַמָּשׁ, וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת צַח כָּל שֶׁהוּא, וּמְשַׁעֵר בְּלִבּוֹ קְצָת אֶת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ - בְּוַדַּאי הַיֵּצֶר הָרָע הַזֶּה הוּא אֶצְלוֹ שְׁטוּת גָּדוֹל וְשִׁגָּעוֹן, וַאֲפִלּוּ נִסָּיוֹן שֶׁל תַּאֲוַת נִאוּף הוּא אֶצְלוֹ שְׁטוּת, וְאֵין צָרִיךְ שׁוּם הִתְגַּבְּרוּת לְנַצֵחַ אוֹתוֹ; רַק שֶׁיֵּשׁ לוֹ יֵצֶר הָרָע אַחֵר, גָּבֹהַּ מִזֶּה הַרְבֵּה, אֲבָל זֶה הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל רֹב הָעוֹלָם הוּא שְׁטוּת גָּדוֹל בֶּאֱמֶת לְמִי שֶׁהוּא רַק בַּעַל שֵׂכֶל אֱמֶת לְבָד: (תורה ע”ב)