טִלְטוּל וּנְסִיעוֹת לַדְּרָכִים

עַל יְדֵי קִלְקוּל הַתּוֹכָחָה וְהַמּוּסָר, עַל יְדֵי זֶה בָּא גֵּרוּשׁ וְטִלְטוּלִים: (תורה כ”ב אות א’)

קֹדֶם שֶׁתֵּצֵא לַדֶּרֶךְ תִּתֵּן צְדָקָה, וְעַל יְדֵי זֶה לֹא יִהְיֶה עִכּוּב וְצַעַר בַּדֶּרֶךְ: (תורה ל”א אות ט’ בסוף)

כָּל הַנְּסִיעוֹת וְהַטִּלְטוּלִים שֶׁל אָדָם, הֵם בִּשְׁבִיל קִלְקוּל הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה. וְלִפְעָמִים מְתַקֵּן עַל יְדֵי הַטִּלְטוּל פְּגַם הָאֱמוּנָה, וַאֲזַי נִתְבַּטֵּל הַחֲרוֹן אַף מִן הָעוֹלָם, וְנִמְשָׁךְ רַחֲמָנוּת בָּעוֹלָם: (תורה מ’, חלק ב’ סימן ס”ב)

עַל יְדֵי בִּטּוּל תּוֹרָה בָּא גָּלוּת: (תורה מ’)

עַל יְדֵי שֶׁמַּסְמִיכִין רַבִּי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, עַל יְדֵי זֶה מְגָרְשִׁין אֶת יִשְׂרָאֵל מִמְּקוֹם הַיִּשּׁוּב שֶׁנִּתְיַשְּׁבוּ שָׁם מִכְּבָר - אֶל מְקוֹמוֹת שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם יִשְׂרָאֵל מֵעוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת גֵּרוּשׁ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּי בְּמָקוֹם שֶׁיָּשְׁבוּ שָׁם יִשְׂרָאֵל מִכְּבָר הִיא בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: (תורה ס”א אות ב’)

אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא נָע וָנָד, וּבָא לִפְעָמִים לִמְקוֹמוֹת שֶׁרְחוֹקִים מְאֹד מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּגוֹן בְּבָתֵּי רְשָׁעִים וַאֲפִלּוּ בְּבָתֵּי עַכּוּ”ם וְכַיּוֹצֵא, אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ כֹּחַ לְיִשְׂרָאֵל לְהַעֲלוֹת וּלְהָרִים כָּל אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; עַל כֵּן עָלָיו לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ, לְהַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמוֹ לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל, בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא: (ח”ב תורה ע”ו)

כְּשֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם לֵב - אֵין שׁוּם מָקוֹם שֶׁיִּמְנָעֵהוּ מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאֵין לוֹ שׁוּם הִתְנַצְּלוּת לוֹמַר שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת ה’. כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב - כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הֵם שֶׁלּוֹ: (ח”ב תורה נ”ו)

בַּדֶּרֶךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר בִּטְבִילַת מִקְוֶה; כִּי מִקְוֶה מְסֻגָּל לְהִנָּצֵל מֵרוֹצְחִים: (חיי מוהר”ן סימן תע”ו)