ב.

תְּקִיעוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה הֵם בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל וְהַנְּשָׁמָה שֶׁל כָּל אֶחָד, שֶׁיִּזְכֶּה כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ לְהַמְשִׁיךְ שֵׂכֶל חָדָשׁ וּנְשָׁמָה חֲדָשָׁה מֵאוֹר הַפָּנִים: (תורה ל”ה אות י’)