פב

יֵשׁ נְשָׁמוֹת נִדָּחוֹת שֶׁאֵינָם יְכוֹלִין לְהִתְעַלּוֹת כִּי אִם עַל־יְדֵי מַה שֶּׁהַצַּדִּיק נָע וָנָד לִפְעָמִים בַּדֶּרֶךְ. וְיֵשׁ צַדִּיק שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִהְיוֹת נָע וָנָד, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא נָע וָנָד בְּבֵיתוֹ, הַיְנוּ מַה שֶּׁהוּא הוֹלֵךְ הֵנָּה וָהֵנָּה בְּבֵיתוֹ זֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת נָע וָנָד (שם סימן רפ).