ב

אֵצֶל הַמְחַקְּרִים וְהַפִילוֹסוֹפִים מִסְתַּיֶּמֶת הַשָּׂגָתָם וִידִיעָתָם בַּגַּלְגַּלִּים, וְנִדְמֶה לָהֶם שֶׁמִּשָּׁם וּלְמַעְלָה הוּא רַק עֶצֶם אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וּבֶאֱמֶת כָּל לִמּוּד הַקַּבָּלָה הוּא בְּעוֹלָמוֹת וּמַדְרֵגוֹת שֶׁמִּשָּׁם וּלְמַעְלָה, וּבִמְקוֹם שֶׁחָכְמַת הַפִילוֹסוֹפְיָא מִסְתַּיֶּמֶת, שָׁם מַתְחִיל חָכְמַת הַקַּבָּלָה (עַיֵּן פְּנִים). כְּמוֹ־כֵן אֲפִלּוּ מִי שֶׁהִשִּׂיג חָכְמַת הַקַּבָּלָה הֵיטֵב, שֶׁהוּא חָכְמַת הָאֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין חֵקֶר לִתְבוּנָתוֹ, כִּי עֲדַיִן יֵשׁ גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ אֵין חֵקֶר (שיחות־הר"ן סי' רכד).