לִפְעָמִים נִזְכַּר הָאָדָם בְּעַצְמוֹ מֵעֹצֶם הָאַזְהָרוֹת שֶׁהִזְהִירוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד בִּפְרָט בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, וְעַל־יְדֵי זֶה דַּיְקָא נִתְוַסֵּף לוֹ דְּאָגָה וְעַצְבוּת מִדָּבָר זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ מִמַּה שֶּׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְקַיֵּם זֹאת וְלִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה בֶּאֱמֶת. עַל כֵּן צְרִיכִין לִיזָהֵר בָּזֶה שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ מָרָה שְׁחוֹרָה עַל כָּל פָּנִים, מִזֶּה בְּעַצְמוֹ מִמַּה שֶּׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְשִׂמְחָה, כִּי בֶּאֱמֶת הָרָצוֹן לְבַד מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה וּמִשְׁתּוֹקֵק לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה וּבִפְרָט בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב זֶה גַּם כֵּן טוֹב מְאֹד, וְיוּכַל עַל־יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ לִזְכּוֹת לְשִׂמְחָה בֶּאֱמֶת.