בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם דָּבָר נַעֲשֶׂה בָּעוֹלָם לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, רַק כָּל דָּבָר יֶשׁ לוֹ בְּוַדַּאי אֵיזֶה שֹׁרֶשׁ וּמְכַוֵּן גָּדוֹל לְמַעְלָה. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם, אַף־עַל־פִּי־כֵן כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי הוּא טוֹב מְאֹד, אַשְׁרֵי לוֹ. וּצְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד, שֶׁיִּזְכֶּה לְכַוֵּן רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְלַעֲשׂוֹת רַק מַה שֶּׁהוּא יִתְבָּרַךְ חָפֵץ. אֲבָל כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם שֶׁמִּתְנוֹצֵץ לוֹ הֶאָרַת הַדַּעַת וְהַחָכְמָה הָאֲמִתִּית, וְזוֹכֶה לָדַעַת מַה הוּא עוֹשֶׂה, אֲזַי הוּא טוֹב לוֹ בְּיוֹתֵר, כִּי נִפְתָּחִין לוֹ כָּל הַשָּׁמַיִם וְכָל הַחָכְמוֹת וְהַשִּׂכְלִיִּים דִּקְדֻשָּׁה, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַרְאֶה לוֹ מַה הוּא עוֹשֶׂה, בִּבְחִינַת: "נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹקִים". וְאָז בְּוַדַּאי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמְרוֹ מִכָּל מִכְשׁוֹל בְּרוּחָנִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת – הֵן בְּשִׁבְתּוֹ בְּבֵיתוֹ, הֵן בְּלֶכְתּוֹ בַדֶּרֶךְ; שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשֵּׁם שֶׁל שְׁמִירָה הַיּוֹצֵא מֵרָאשֵׁישׂ תֵבוֹת שֶׁל הַפָּסוּק: "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ", וּמִסּוֹפֵי־תֵבוֹת שֶׁל הַפָּסוּק: "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ". עַיֵּן פְּנִים (חיי־מוהר"ן).