מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שׁוּם דַּעַת וְיוֹדֵעַ מְעַט מִגְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ רַק לְכָל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְשַׁעֵר בַּלֵּב קְצָת מִגְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי אֵצֶל זֶה אֵינוֹ נֶחְשָׁב שׁוּם דָּבָר לְנִסָּיוֹן; וַאֲפִלּוּ מַה שֶּׁנֶּחְשָׁב בְּעֵינֵי הֲמוֹן לְנִסָּיוֹן גָּדוֹל, כְּגוֹן הַנִּסָּיוֹן שֶׁל תַּאֲוַת מִשְׁגָּל, הוּא אֶצְלוֹ שְׁטוּת וְשִׁגָּעוֹן וְאֵין צָרִיךְ שׁוּם הִתְגַּבְּרוּת עַל זֶה. וּמַה שֶּׁנֶּאֱמָר בַּתּוֹרָה שֶׁבַח יוֹסֵף הַצַּדִּיק וְכֵן שְׁאָר הַצַּדִּיקִים שֶׁעָמְדוּ בְּנִסָּיוֹן – יֵשׁ בָּזֶה סוֹד. וְיֵשׁ יֵצֶר הָרָע שֶׁאֵינוֹ מְגֻשָּׁם כָּל־כָּךְ, אַךְ הוּא בְּחִינַת קְלִפָּה דַקָּה; וְגַם זֶה אֵינוֹ הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל הַקְּדוֹשִׁים בַּעֲלֵי חָכְמָה וָדַעַת, כִּי אֶצְלָם הוּא רַק הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁהוּא מַלְאָךְ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת וְדִינִים; וְזֶה הַבַּר־דַּעַת יֶשׁ לוֹ זֶה הַיֵּצֶר הָרָע, וְצָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו וּלְהַמְתִּיק הַדִּינִים שֶׁיִּהְיֶה רַק כֻּלּוֹ טוֹב, כִּי מִי שֶׁנִּכְלָל בְּמָקוֹם שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִכָּלֵל, הַיְנוּ בְּאֵין־סוֹף, שָׁם כֻּלּוֹ טוֹב וְאֵין שָׁם דִּין, חַס וְשָׁלוֹם. עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים וְהַגְּבוּרוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת יֵצֶר הָרָע שֶׁלְּמַעְלָה, וְלִהְיוֹת רַק כֻּלּוֹ טוֹב בְּלִי שׁוּם דִּינִים כְּלָל (שם עב).