הֶחָכָם הָאֱמֶת, הַמּוֹתְרֵי־מֹחִין שֶׁלּוֹ, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׂעָרוֹת, הֵם בְּחִינַת שְׁעָרִים שֶׁפּוֹתֵחַ בָּהֶם שַׁעֲרֵי הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי מֵחֲמַת שֶׁמִּמֹּחוֹ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהָעוֹלָם לְקַבֵּל מֵאוֹרוֹ, עַל־כֵּן הוּא צָרִיךְ לְהִתְלַבֵּשׁ וּלְהִתְכַּסּוֹת וּלְהַשְׁפִּיל עַצְמוֹ לִדְבָרִים קְטַנִּים וּנְמוּכִים כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הָעוֹלָם לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ כְּדֵי שֶׁיִּפָּתַח לָהֶם שַׁעַר הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע לְקָרְבָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְזֶהוּ אֵצֶל הַצַּדִּיק בְּחִינַת מוֹתְרֵי־מֹחִין, בְּחִינַת שְׂעָרוֹת (שם).