יא

כָּל מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵבִיא עַל הָאָדָם אֲפִלּוּ חֹלִי קָשֶׁה וְיִסּוּרִין קָשִׁים רַחֲמָנָא לִצְּלָן, הַכֹּל הוּא רַק מִצַּד רַחֲמָנוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים הָרַחֲמָנוּת שֶׁלּוֹ, וְגַם אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְקַבֵּל וְלִסְבֹּל אוֹתוֹ הָרַחֲמָנוּת. עַל כֵּן צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁיַּמְתִּיק מֵעָלֵינוּ כָּל הַדִּינִים וְיַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ רַחֲמִים גְּדוֹלִים, וְיִמְסֹר כִּבְיָכוֹל אֶת הָרַחֲמָנוּת בְּיָדֵינוּ, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה הָרַחֲמָנוּת כְּפִי מַה שֶּׁאָנוּ גַּם־כֵּן מְבִינִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁהָרַחֲמָנוּת בְּיָדֵינוּ, שֶׁאֲנַחְנוּ בְּעַצְמֵנוּ נְרַחֵם עָלֵינוּ, וְאֶצְלֵינוּ הָרַחֲמָנוּת בִּפְשִׁיטוּת לְהִתְרַפֵּא מִן הַחֹלִי וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה.