צָרְכֵי הַגּוּף הֵם רַבִּים מְאֹד, וַאֲפִלּוּ הַהֶכְרֵחִיּוּת הֵם רַבִּים וּגְדוֹלִים מְאֹד: אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּמַלְבּוּשִׁים וְדִירוֹת. וְיָכוֹל הָאָדָם לְבַלּוֹת יָמָיו וְשָׁנָיו, חַס וְשָׁלוֹם, אֲפִלּוּ עַל הַהֶכְרֵחִיּוּת לְבַד, וְהֵם מוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מְאֹד מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁגַּם הֵם בְּעַצְמָן הֵם גַּם־כֵּן עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, כִּי עַל־יְדֵי כָּל הַמְּלָאכוֹת וְהָעֲסָקִים שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם, כְּשֶׁעוֹשֶׂה אוֹתָהּ כָּרָאוּי כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת, אֲזַי נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי־זֶה בְּחִינַת מִשְׁכָּן, וְעַל־יְדֵי־זֶה נוֹתֵן חִיּוּת וְהֶאָרָה לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם (עַיֵּן פְּנִים); אַף־עַל־פִּי־כֵן כְּשֶׁזּוֹכִין לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת הַשְׁפָּעַת הַחֶסֶד עַל־יְדֵי הַכְּלִי הַנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי יִרְאָה, אֲזַי אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וּמְלָאכָה, וַאֲפִלּוּ הַהֶכְרֵחִיּוּת נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי אֲחֵרִים, וְאָז הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם בְּחַסְדֵי יִתְבָּרַךְ לְבָד. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי צְדָקָה (לקו"ת סי' ד).