כב

אִיתָא בִּסְפָרִים, שֶׁכָּל הִתְהַוּוּת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית הָיָה רַק בִּשְׁבִיל מַה שֶׁצָּפָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיוּ אֲנָשִׁים שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם יִסּוּרִים בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה מֵחֲמַת הַכְּפִירוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים הָעוֹלִים עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ, רַחֲמָנָא לִצְּלַן; וְהֵם יִתְגַּבְּרוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת וְיִתְחַזְּקוּ בֶּאֱמוּנָה, וְרַק בִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית (שיחות־הר"ן רכא).