כא

צְרִיכִין הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְלֹא יַנִּיחַ עַצְמוֹ לְבַלְבֵּל בְּכָל פַּעַם מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה וּמִדֶּרֶךְ זֶה לְדֶרֶךְ אַחֵר, רַק לִבְחֹר לוֹ אֵיזֶה דֶּרֶךְ יְשָׁרָה וְהַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיִהְיֶה חָזָק בְּדַעְתּוֹ לְהִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ זֶה אֵיזֶה זְמַן, וְאַחַר־כָּךְ בְּהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן יְיַשֵּׁב עַצְמוֹ הֵיטֵב וְיִבְחַר לוֹ אֵיזֶה דֶרֶךְ הַיָּשָׁר וְסֵדֶר אַחֵר בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כְּפִי שֶׁיִּהְיֶה נִרְאֶה לוֹ אָז (שם קטו).