הָאָדָם הַזּוֹכֶה לִהְיוֹת רָגִיל לְהִתְבּוֹדֵד בֶּאֱמֶת וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, בִּפְרָט אִם זוֹכֶה לְהִתְבּוֹדֵד בַּשָּׂדוֹת וּבַיְעָרִים, אֲזַי הוּא מַרְגִּישׁ בְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁפּוֹסֵעַ שָׁם טַעַם גַּן־עֵדֶן (וְעַיֵּן בְּמַאֲמַר 'רָאִיתִי מְנוֹרַת זָהָב', לִקּוּטֵי א, סִימָן ח, וְתָבִין קְצָת רֶמֶז וְסַעַד לָזֶה). גַּם אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁחוֹזֵר מִשָּׁם, אָז כָּל הָעוֹלָם חָדָשׁ בְּעֵינָיו, וְנִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ הוּא עוֹלָם אַחֵר חָדָשׁ לְגַמְרֵי, וְאֵין הָעוֹלָם נִרְאֶה בְּעֵינָיו כְּלָל כַּאֲשֶׁר מִקֹּדֶם (שם).