הַתָּם נִכְנָס לְבֵית אָבִיו וְיוֹרְשׁוֹ. נִרְאֶה לְרַמֵּז כִּי בֵּית אָבִיו הוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא נַחֲלַת אָבוֹת (עַיֵּן סִימָן צז בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, זָכַר חַסְדּוֹ), וְעַל־כֵּן הָיָה לוֹ מְנוּחָה וְדִירָה בְּנַחֲלַת אֲבוֹתָיו, כִּי בַּמָּקוֹם שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ, הָיָה קָבוּעַ בְּנַחֲלַת אֲבוֹתָיו שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. אֲבָל הֶחָכָם נַעֲשָׂה בֵּית אָבִיו כָּלֶה וְאָבֵד, כִּי הוּא הוֹלֵךְ רַק אַחַר שִׂכְלוֹ, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, וְעַל־כֵּן הוּא מְטֻלְטָל וּמְטֹרָף וְאֵין לוֹ בֵּית מְנוּחָה, מֵאַחַר שֶׁאֵין לוֹ יְסוֹד הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד הֶחָזָק לִסְמֹךְ עָלָיו וְלָנוּחַ בּוֹ (מובן שם בהמעשה הנ"ל).
טוען...