לקוטי עצות חדש [ערך אמונה, נח]:
כָּל הַצָּרוֹת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת דִּינִים, שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת הַמְצֵרִין לְיִשְׂרָאֵל ח"ו. וְעִקַּר הַקְּלִפּוֹת הֵם הַכְּפִירוֹת הַנֶּאֱחָזִין בְּמֹחִין דְּקַטְנוּת בְּיוֹתֵר, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהַמֹּחַ בְּקַטְנוּת יוֹתֵר, אֲזַי כָּל חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא גְּדוֹלָה מִדַּעְתּוֹ מְאֹד – עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְיַשְּׁבָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת הַקֻּשְׁיָא הִיא שְׁטוּת גָּדוֹל – לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ גָּדוֹל בֶּאֱמֶת; וְלֹא זוּ אַף זוּ, שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁמֹּחוֹ יוֹנֵק מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת, עַל יְדֵי זֶה מִתְגַּבְּרִין בּוֹ ח"ו הַקְּלִפּוֹת, עַד שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּאֲוָה גְדוֹלָה לַחְקֹר וְלִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת, וְהוּא עֹשֶׂה מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ, כִּי לְפִי קַטְנוּת מֹחוֹ הָיָה רָאוּי לוֹ לִבְרֹחַ אֲפִלּוּ מֵחֲקִירָה קַלָּה שֶׁבַּקַּלּוֹת, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ, אַף גַּם הוּא רוֹצֶה לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת גְּדוֹלוֹת – שֶׁאֲפִלּוּ גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ אֵינָם יְכוֹלִים לִכְנֹס לְשָׁם.
וּמִזֶּה בָּאִים כָּל הַכְּפִירוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁל כָּל הַמְחַקְּרִים, מֵחֲמַת שֶׁאֵינָם מַכִּירִים אֶת מְקוֹמָם, וְנִדְמֶה לָהֶם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מֹחַ גָּדוֹל עַל יְדֵי שֶׁרוֹאִים שֶׁבָּאוּ עַל כַּמָּה חָכְמוֹת וְהַמְצָאוֹת בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם, אֲבָל אֵינָם יוֹדְעִים שֶׁכָּל אֵלּוּ הַחָכְמוֹת הֵם נִמְשָׁכִין רַק מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת, וַעֲדַיִן לֹא זָכוּ לִגַּע כְּלָל בְּשׁוּם הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחַ הַנִּמְשָׁךְ מִמֹּחִין דְּגַדְלוּת, וְהֵם רוֹצִים לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת גְּדוֹלוֹת. כִּי כָּךְ טֶבַע הַמֹּחִין דְּקַטְנוּת. כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ גָּדוֹל, הוּא יוֹדֵעַ וּמֵבִין וּמַשִּׂיג הָאֱמֶת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דַּרְכֵי ה', וּמַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אֱמוּנָה אֲמִתִּיִּית. אֲבָל מֵחֲמַת קַטְנוּת הַמֹּחִין שֶׁשָּׁם נֶאֱחָזִין הַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּפִירוֹת, עַל יְדֵי זֶה נִדְמֶה לָהֶם שֶׁהֵם חֲכָמִים וְנִכְנָסִים בַּחֲקִירוֹת, עַד שֶׁנּוֹפְלִים בִּמְבוּכוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁכָּל הַצָּרוֹת נִמְשָׁכִין מִשָּׁם כַּנַּ"ל. (ליקו"ה פסח ז, ה).