לקוטי עצות חדש [ערך אמונה, פד]:
אֲנַחְנוּ לֹא בָאנוּ לְזֶה הָעוֹלָם כִּי אִם לִסְחֹר סְחוֹרוֹת לְמֶרְחַקִּים גְּדוֹלִים, שֶׁשָּׁם מַצְלִיחִים הַרְבֵּה מְאֹד בְּאֵלּוּ הַסְּחוֹרוֹת שֶׁסּוֹחֲרִים בְּזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי דַּיְקָא, וּמַרְוִיחִים בָּהֶם רֶוַח גָּדוֹל וְנִפְלָא מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ, עַיִן לֹא רָאָתָה וְכוּ'.
אֲבָל אֵין הָאָדָם יוֹדֵעַ בַּמֶּה מִשְׂתַּכֵּר בְּזֶה הָעוֹלָם הָרָחוֹק מְאֹד מִמְּדִינָתֵנוּ שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לָשׁוּב לְשָׁם, עַל כֵּן חָמַל עָלֵינוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְשָׁלַח לָנוּ רוֹעֶה נֶאֱמָן, הוּא משֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה, שֶׁכָּתוּב בּוֹ: "בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא" (במדבר יב), וְהוּא חָמַל עָלֵינוּ, הוּא הִצְלִיחָנוּ, הוּא הֵאִיר עֵינֵינוּ וְהוֹדִיעַ לָנוּ כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁמָּסַר לָנוּ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהוֹדִיעָנוּ כָּל הַסְּחוֹרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לִסְחֹר בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁהוּא לְבִישַׁת צִיצִית וּתְפִלִּין וּשְׁאָר כָּל הַמִּצְווֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת.
וּבְוַדַּאי אֵין אָנוּ צְרִיכִים לְבַלּוֹת יָמִים ח"ו לַחֲקֹר ח"ו אִם נַצְלִיחַ בְּאֵלּוּ הַסְּחוֹרוֹת, כִּי בְּוַדַּאי מִי שֶׁחוֹקֵר בָּזֶה, מִלְּבַד מַה שֶּׁהוּא רָשָׁע וְאֶפִּיקוֹרֶס וְכוּ', אַף גַּם הוּא שׁוֹטֶה וֶאֱוִיל פֶּתִי וּמְשֻׁגָּע, שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת חָכָם לְהָרַע – לַחְקֹר אַחַר אִישׁ נֶאֱמָן כָּזֶה, וְרוֹצֶה לֵידַע דַּיְקָא בְּדַעְתּוֹ וּלְהָבִין בְּשִׂכְלוֹ מַדּוּעַ יַצְלִיחַ בְּזֹאת הַסְּחוֹרָה, הֲיֵשׁ פֶּתִי גָּדוֹל מִזֶּה? שֶׁשּׁוֹלְחִין לוֹ מִמֶּרְחַקִּים אֲנָשִׁים נֶאֱמָנִים וַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְנוֹרָאִים כָּאֵלֶּה, שֶׁיְּמַהֵר לִסְחֹר אֵלּוּ הַסְּחוֹרוֹת בְּתַכְלִית הַמְּהִירוּת, וְהִזְהִירוּהוּ כִּי יַצְלִיחַ בָּהֶם מְאֹד הוֹן עָתֵק בְּלִי שִׁעוּר, וְהוּא בִּזְדוֹן לִבּוֹ מִתְרַשֵּׁל בָּזֶה וְרוֹצֶה לַחְקֹר תְּחִלָּה הַטַּעַם מַדּוּעַ אֵלּוּ סְחוֹרוֹת חֲשׁוּבִים שָׁם, וּבְתוֹךְ כָּךְ מִתְעַצֵּל לִסְחֹר הַסְּחוֹרוֹת וּמְבַלֶּה יָמָיו בְּהֶבֶל וָרִיק, וּבָא לְשָׁם בְּחֶרְפָּה וּכְלִמָּה נָעוּר וָרֵק מִכָּל טוּב. מִכָּל שֶׁכֵּן אִם הֵבִיא לְשָׁם דְּבָרִים הָאֲסוּרִים לָבוֹא לְשָׁם – שֶׁמַּעֲנִישִׁין אֶת הַמְּבִיאִין אוֹתָם לְשָׁם בָּעֳנָשִׁין קָשִׁים וּמָרִים מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר, אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה וּכְלִמָּה.
וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מִמֵּילָא, שֶׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה, וְכָל הַצַּדִּיקִים - נְבִיאִים רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים, וְכָל הַתַּנָּאִים וְהָאֲמוֹרָאִים וְהַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם, כֻּלָּם כּוֹתְבִים לָנוּ וּמַזְהִירִין אוֹתָנוּ לְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁצִּוָּנוּ משֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה, כִּי נַצְלִיחַ עַל יְדֵי זֶה מְאֹד בָּעוֹלָם הַבָּא. וְהֵם אֲנָשִׁים נֶאֱמָנִים חֲכָמִים וּנְבוֹנִים, וְאוֹהֲבִים אוֹתָנוּ בֶּאֱמֶת, וּבְוַדַּאי אֵין אָנוּ צְרִיכִין לַחְקֹר אַחֲרֵיהֶם כְּלָל, רַק לְהַאֲמִין לָהֶם וְלֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם, וְעַל יְדֵי זֶה נוּכַל לִסְחֹר כָּל הַסְּחוֹרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁהֵם תּוֹרָה וּמִצְווֹת. וְאֵין אָנוּ צְרִיכִין וְגַם אֵין אָנוּ רַשָּׁאִים לְבַלּוֹת יָמֵינוּ עַל שׁוּם חֲקִירָה לַחְקֹר אַחֲרֵיהֶם חָלִילָה, רַק לְהַאֲמִין בְּכָל דִּבְרֵיהֶם וְלַעֲסֹק כָּל יָמֵינוּ לְקַבֵּץ וְלִסְחֹר אֵלּוּ הַסְּחוֹרוֹת הַיְקָרִים מִפָּז וּמִפְּנִינִים, וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהֶם.
וְזֶה שֶׁשִּׁבַּח שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ ע"ה אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "אֵשֶׁת חַיִל" (משלי לא), וּמַאֲרִיךְ בָּזֶה אֵיךְ שֶׁמַּצְלִיחִין עַל יָדָהּ לָנֶצַח, וְזֶה בְּחִינַת "מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ", שֶׁעַל יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁסּוֹמְכִין עַל משֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה וְעַל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו, עַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לִסְחֹר סְחוֹרוֹת לְמֶרְחַקִּים גְּדוֹלִים – שֶׁהֵם הָעוֹלָמוֹת הַגְּבוֹהִים וְהָעֶלְיוֹנִים מְאֹד, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אָנוּ מַשִּׂיגִים בְּשִׂכְלֵנוּ מַה לִּסְחֹר שָׁם, כְּבָר הוֹדִיעַ לָנוּ אִישׁ נֶאֱמָן בֶּאֱמֶת מָה אָנוּ צְרִיכִין לִסְחֹר לְשָׁם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נַצְלִיחַ שָׁם תָּמִיד לָנֶצַח. (ליקו"ה יו"ד הלכות גילוח ד, ג)