לב

לקוטי עצות חדש [לימוד תינוקות של בית רבן, א]:

יֵשׁ קְלִפָּה חֲזָקָה מְאֹד, בְּחִינַת תּוֹלָע שֶׁבַּקְּלִפָּה, שֶׁרוֹצָה לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל יוֹם לְכַלּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל ח"ו. וּקְלִפָּה הַזֹּאת הִיא בְּחִינַת שׁוֹר מוּעָד, שׁוֹר הַמַּזִּיק, [כִּי 'תּוֹלָע' בְּגִימַטְרִיָּא 'שׁוֹר' כַּיָּדוּעַ (פע"ח שער עולם העשיה, ג)] וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וּפְגָמֵי אֱמוּנָה – שֶׁשָּׁרְשָׁם מֵחֵטְא הָעֵגֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת שׁוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קו) "וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר" וְכוּ'.

וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּתוֹ הוּא עַל יַלְדֵי וְנַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת יֶרֶק הַשָּׂדֶה הָעֶלְיוֹנָה, בְּחִינַת "רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ" (יחזקאל טז), וְאִם הָיוּ זוֹכִים לְהִתְגַּדֵּל בְּדַרְכֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה – לִלְמֹד חֻמָּשׁ עִם פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י וּגְמָרָא וּפוֹסְקִים וּמִדְרָשִׁים וְסִפְרֵי מוּסָר וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ, הָיוּ מִתְגַּדְּלִים מֵהֶם פֵּרוֹת נִפְלָאִים, בְּחִינַת "וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת וְכוּ' וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה" (תהלים קז), אַךְ הַקְּלִפּוֹת הַנַּ"ל, בְּחִינַת שׁוֹר הַמַּזִּיק, פְּגַם אֱמוּנַת הָרָצוֹן, הֵם עוֹסְקִים לִלְחֹךְ וּלְעָקְרָם מִנְּעוּרֵיהֶם, וְזֶה בְּחִינַת "כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה" (במדבר כב), שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַנֶּגַע הַמִּסְפַּחַת שֶׁפָּשְׂתָה בְיָמֵינוּ לְלַמֵּד אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּנְעוּרֵיהֶם אֶת הַלִּמּוּדִים הָרָעִים שֶׁלָּהֶם, וּלְהַשְׁרִישׁ בִּלְבָבָם הַדֵּעוֹת הָרָעוֹת וְהַכְּפִירוֹת שֶׁל חַכְמֵי הַטֶּבַע – שֶׁהֵם בְּחִינַת חַיּוֹת רָעוֹת הַדּוֹרְסִים וְטוֹרְפִים רַבִּים מִבְּנֵי עַמֵּנוּ, בְּחִינַת שׁוֹר הַמַּזִּיק הַנַּ"ל.

וְכֵן נִרְאֶה, שֶׁרֹב הַנְּעָרִים הַמִּתְחַנְּכִים בְּלִמּוּדִים אֵלּוּ מִנְּעוּרֵיהֶם, הֵם אַחַר כָּךְ פּוֹרְקִים עֹל לְגַמְרֵי ח"ו, אוֹי לָעֵינַיִם שֶׁכָּךְ רוֹאוֹת. עַל כֵּן צָרִיךְ לְהִתְעוֹרֵר וּלְהִתְגַּבֵּר וּלְהַכְנִיעַ בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת הַנַּ"ל, וְלַעֲמֹד כְּנֶגְדָּן בְּכֹחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁכָּל עִסְקוֹ לְהַעֲלוֹת מִשְּׁמָד לְרָצוֹן, הַיְנוּ לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הַדֵּעוֹת רָעוֹת הַנַּ"ל – שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁמָד מַמָּשׁ, וּלְהָאִיר אֱמוּנַת הָרָצוֹן בָּעוֹלָם, לֵידַע שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי חִיּוּב הַטֶּבַע, וּלְהִתְחַזֵּק עַל יְדֵי זֶה בִּרְצוֹנוֹת חֲדָשִׁים בְּכָל עֵת לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. (ליקו"ה או"ח ברכת השחר ה, כח פד)