ד

כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. (אוצר היראה, ארץ ישראל, יא)