יט

גַּם עַצְבוּת מַזִּיק מְאֹד, וְנוֹתֵן כֹּחַ לְהַיֵּצֶר הָרָע, עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר מְאֹד לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ בְּכָל דַּרְכֵי הָעֵצוֹת הַמְבֹאָרִים בִּמְקוֹמָם כִּי עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת הוּא עַל־יְדֵי שִׂמְחָה וְחֶדְוָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “כִּי חֶדְוַת ה’ הִיא מָעֻזְּכֶם”: שם.