ק

בְּעֵת שֶׁהָאָדָם רָחוֹק מִקְּדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא נָע וָנָד וּמְטֻלְטָל, וְדוֹחִין אוֹתוֹ מִקְּדֻשָּׁתוֹ מִדֶּחִי אֶל דֶּחִי רַחֲמָנָא לִצְלָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם הוּא חָזָק וְאַמִּיץ לְבַקֵּשׁ וְלִדְרֹשׁ וּלְחַפֵּשׂ וְלַחֲתֹר בְּכָל עֵת, וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ וְלִכְסֹף וּלְבַקֵּשׁ אֶת שֶׁאַהֲבָה נַפְשׁוֹ, הַיְנוּ לִזְכּוֹת לִמְצֹא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי אַף־עַל־פִּי שֶׁעֲדַיִן עוֹבְרִים עָלָיו יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה, וְאֵינוֹ זוֹכֶה לְמָצְאוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו, אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵדַע וְיַאֲמִין, כִּי בְּכָל עֵת וָעֵת עַל־יְדֵי כָּל בַּקָּשָׁה וְחִפּוּשׂ, וְעַל־יְדֵי כָּל דְּרִישָׁה וּדְרִישָׁה שֶׁדּוֹרֵשׁ וּמְבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ לִמְצֹא כְּבוֹד קְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי כָּל הַבָּטָה וְגַעְגּוּעַ שֶׁמַּבִּיט וְתוֹלֶה עֵינָיו לְרַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁפּוֹנֶה אֶל הַקְּדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי כָּל זֶה זוֹכֶה בְּכָל פַּעַם לְשַׁבֵּר חוֹמוֹת בַּרְזֶל וְדַלְתוֹת נְחֹשֶׁת, אַף־עַל־פִּי שֶׁאַחַר־כָּךְ מִתְגַּבְּרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין יְגִיעוֹ לָרִיק חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵין שׁוּם תְּנוּעָה שֶׁפּוֹנֶה לַקְּדֻשָּׁה נֶאֱבֶדֶת חַס וְשָׁלוֹם, וְאִם הוּא חָזָק וְאַמִּיץ לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ יוֹתֵר, אַף אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה, בְּוַדַּאי סוֹף כָּל סוֹף יִזְכֶּה לִמְצֹא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ.

וּבְוַדַּאי צְרִיכִין לַעֲבֹר עַל הָאָדָם עִדָּן וְעִדָּנִין [זְמַן וּזְמַנִּים] הַרְבֵּה, וְכַמָּה יָמִים וּנְהָרוֹת וּתְהוֹמוֹת וּמֵימוֹת מְחֻלָּפִין צְרִיכִין לַעֲבֹר עָלָיו, וּבְכַמָּה מִדְבָּרִיּוֹת הַמְּלֵאִים נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים צָרִיךְ לַעֲבֹר בָּהֶם, עַד אֲשֶׁר זוֹכֶה לְהִכָּנֵס לְשַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, וְזֶה הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר כְּלָל עַד הֵיכָן הָאָדָם צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק, אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר זָכַרְנוּ בָּזֶה הַרְבֵּה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם, אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן צְרִיכִין לְמֹדָעֵי. כִּי לְכָל אֶחָד נִדְמֶה שֶׁעָלָיו אֵין אָנוּ מְכַוְּנִים בִּדְבָרֵינוּ, כִּי הוּא יֵשׁ לוֹ מְנִיעוֹת כָּאֵלֶה וְנִתְפָּס בְּתַאֲווֹתָיו וּבִמְצוּדָתוֹ כָּל כָּךְ, עַד שֶׁלְּאִישׁ כְּמוֹתוֹ אִי אֶפְשָׁר עוֹד לָשׁוּב בֶּאֱמֶת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי כְּבָר נִלְכַּד יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה בְּמַה שֶּׁנִלְכַּד, עַד אֲשֶׁר לֹא יַאֲמִין שׁוּב מִנִּי חֹשֶׁךְ, כָּךְ נִדְמֶה לְכָל אֶחָד.

וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, הָיָה קוֹרֵא תַּגָּר עַל זֶה מְאֹד, וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “אֲהָהּ, לְבַל תִּתְיָאֲשׁוּ עַצְמְכֶם”, וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: “גִּיוַואלְד זַייט אַיְיךְ נִיט מְיָאֵשׁ” וּמָשַׁךְ מְאֹד תֵּיבַת גִּיוַואלְד, כִּי בֶּאֱמֶת הַכֹּל יְכוֹלִין לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי עֵצָה זוֹ לְבַד, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּחַפְּשׂוּ וִיבַקְּשׁוּ וְיִצְטַעֲרוּ וְיִתְגַּעְגְּעוּ לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְסוֹף כָּל סוֹף יִתְקָרְבוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, וְאָז יִרְאוּ שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה דִּקְדֻשָּׁה נֶאֱבֶדֶת חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וּבַקָּשָׁה שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ אֶת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, זוֹכֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה תִּקּוּן, עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה לַעֲלוֹת בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה: הלכות גבית חוב מהיתומים הלכה ג, אות י”ז.