כא

אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי בֶּאֱמֶת וְלַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, כִּי אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי הַרְבֵּה הַרְפַּתְקָאוֹת וַעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת צְרִיכִין לַעֲבֹר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּלִי שִׁעוּר. וְאִם לֹא יִהְיֶה עַקְשָׁן גָּדוֹל לִבְלִי לְהַנִּיחַ עַל־יְדֵי זֶה מְעַט עֲבוֹדָתוֹ שֶׁהִתְחִיל, אֲזַי אִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיִּשָּׁאֵר עַל עָמְדוֹ. בִּפְרָט כְּשֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת דָּבָר גָּדוֹל, כְּגוֹן לִנְסֹעַ וְלָבֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ מִלְחָמָה זֹאת, כִּי אִם עַל־יְדֵי עַקְשָׁנוּת גָּדוֹל מְאֹד. וְזֶה עִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, הָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁמַּפִּילִין אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם, וְהוּא מִתְחַזֵּק בְּכָל עֵת בְּעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל וְאֵינוֹ מַנִּיחַ לְהַפִּיל אֶת עַצְמוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן. וְעִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא כְּלַל הַהִתְפָּאֲרוּת, הוּא רַק עַל־יְדֵי זֶה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: “מִפְּנֵי מָה נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי שֶׁהֵם עַזִּין” וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף: הלכות ברכת המזון הלכה ד’ אות י”ב.