נה

מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הַשֹּׁרֶשׁ וְהַתַּכְלִית שֶׁהוּא עֶצֶם הָאֱמֶת, שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּרָא הַכֹּל יֵשׁ מֵאַיִן, וְאֵלָיו הֵם שָׁבִים לָלֶכֶת לַחֲזֹר וּלְהִכָּלֵל בּוֹ בְּסוֹפָם, בְּעֵת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל זֶה, בְּוַדַּאי אֵין לְשׁוּם שֶׁקֶר אֲחִיזָה בּוֹ, וּמִכָּל מִינֵי רַע וְטֻמְאָה וָשֶׁקֶר יָכוֹל לַחֲזֹר לְהָאֱמֶת וְלַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מֵאַחַר שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא שָׁם יוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִמְצָא בְּכָל מָקוֹם תָּמִיד, בִּבְחִינַת: “אִם אֶסַּק שָׁמַיִם” וְכוּ’ “וְאַצִיעָה שְׁאוֹל” וְכוּ’, “גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָּ”. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁמַּאֲמִין בָּזֶה תָּמִיד, בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם חֹשֶׁךְ וָשֶׁקֶר וְרַע וְטֻמְאָה בָּעוֹלָם, שֶׁיּוּכַל לְהַרְחִיקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְתוֹרָתוֹ וְצַדִּיקָיו הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַכֹּל אֶחָד עֶצֶם הָאֱמֶת. וְכָל מַה שֶּׁמַּרְבֶּה הַבַּעַל דָּבָר בִּשְׁקָרָיו וְרַמָּאֻיּוֹתָיו לְהַרְחִיקוֹ מֵהָאֱמֶת, יִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא, בִּבְחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה. כִּי שֹׁרֶשׁ אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר הוּא מִבְּחִינַת הָרֵאשִׁית וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים, שֶׁשָּׁם הַכֹּל נִכְלָל כְּאֶחָד כֶּסֶף וְזָהָב, בְּדִיל וְעוֹפֶרֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, בְּחִינַת: “הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר” וְכוּ’ (קהלת ג, כ), וְעַל־כֵּן הַשֶּׁקֶר יָכוֹל לְהִתְגַּבֵּר עַל־יְדֵי־זֶה לְהַחֲלִיף וּלְשַׁנּוֹת וְלוֹמַר עַל כֶּסֶף שֶׁהוּא זָהָב וְכוּ’. וְעַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ עִקַּר הַכְנָעָתוֹ וּבִטּוּלוֹ שֶׁל הַשֶּׁקֶר, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִין בְּכָל דָּבָר רַק עַל הָרֵאשִׁית וְהַתַּכְלִית, שֶׁהוּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא רֵאשִׁית וְתַכְלִית הַכֹּל, וְהוּא יִתְבָּרַךְ עֶצֶם הָאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה נוֹפֵל הַשֶּׁקֶר וְנִמְחֶה וּמִתְבַּטֵּל מִן הָעוֹלָם, וְזוֹכִין לַעֲלוֹת בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה כַּנַּ”ל: שם, אות כ”ה.